תנ"ך על הפרק - ישעיה כג - אבן עזרא

תנ"ך על הפרק

ישעיה כג

357 / 929
היום

הפרק

מַשָּׂ֖א צֹ֑ר הֵילִ֣ילוּ ׀ אֳנִיּ֣וֹת תַּרְשִׁ֗ישׁ כִּֽי־שֻׁדַּ֤ד מִבַּ֙יִת֙ מִבּ֔וֹא מֵאֶ֥רֶץ כִּתִּ֖ים נִגְלָה־לָֽמוֹ׃דֹּ֖מּוּ יֹ֣שְׁבֵי אִ֑י סֹחֵ֥ר צִיד֛וֹן עֹבֵ֥ר יָ֖ם מִלְאֽוּךְ׃וּבְמַ֤יִם רַבִּים֙ זֶ֣רַע שִׁחֹ֔ר קְצִ֥יר יְא֖וֹר תְּבֽוּאָתָ֑הּ וַתְּהִ֖י סְחַ֥ר גּוֹיִֽם׃בּ֣וֹשִׁי צִיד֔וֹן כִּֽי־אָמַ֣ר יָ֔ם מָע֥וֹז הַיָּ֖ם לֵאמֹ֑ר לֹֽא־חַ֣לְתִּי וְלֹֽא־יָלַ֗דְתִּי וְלֹ֥א גִדַּ֛לְתִּי בַּחוּרִ֖ים רוֹמַ֥מְתִּי בְתוּלֽוֹת׃כַּֽאֲשֶׁר־שֵׁ֖מַע לְמִצְרָ֑יִם יָחִ֖ילוּ כְּשֵׁ֥מַע צֹֽר׃עִבְר֖וּ תַּרְשִׁ֑ישָׁה הֵילִ֖ילוּ יֹ֥שְׁבֵי אִֽי׃הֲזֹ֥את לָכֶ֖ם עַלִּיזָ֑ה מִֽימֵי־קֶ֤דֶם קַדְמָתָהּ֙ יֹבִל֣וּהָ רַגְלֶ֔יהָ מֵֽרָח֖וֹק לָגֽוּר׃מִ֚י יָעַ֣ץ זֹ֔את עַל־צֹ֖ר הַמַּֽעֲטִירָ֑ה אֲשֶׁ֤ר סֹחֲרֶ֙יה֙ שָׂרִ֔ים כִּנְעָנֶ֖יהָ נִכְבַּדֵּי־אָֽרֶץ׃יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת יְעָצָ֑הּ לְחַלֵּל֙ גְּא֣וֹן כָּל־צְבִ֔י לְהָקֵ֖ל כָּל־נִכְבַּדֵּי־אָֽרֶץ׃עִבְרִ֥י אַרְצֵ֖ךְ כַּיְאֹ֑ר בַּת־תַּרְשִׁ֕ישׁ אֵ֖ין מֵ֥זַח עֽוֹד׃יָדוֹ֙ נָטָ֣ה עַל־הַיָּ֔ם הִרְגִּ֖יז מַמְלָכ֑וֹת יְהוָה֙ צִוָּ֣ה אֶל־כְּנַ֔עַן לַשְׁמִ֖ד מָעֻזְנֶֽיהָ׃וַיֹּ֕אמֶר לֹֽא־תוֹסִ֥יפִי ע֖וֹד לַעְל֑וֹז הַֽמְעֻשָּׁקָ֞ה בְּתוּלַ֣ת בַּת־צִיד֗וֹןכתייםכִּתִּים֙ק֣וּמִי עֲבֹ֔רִי גַּם־שָׁ֖ם לֹא־יָנ֥וּחַֽ לָֽךְ׃הֵ֣ן ׀ אֶ֣רֶץ כַּשְׂדִּ֗ים זֶ֤ה הָעָם֙ לֹ֣א הָיָ֔ה אַשּׁ֖וּר יְסָדָ֣הּ לְצִיִּ֑ים הֵקִ֣ימוּבחיניובַחוּנָ֗יועֹרְרוּ֙ אַרְמְנוֹתֶ֔יהָ שָׂמָ֖הּ לְמַפֵּלָֽה׃הֵילִ֖ילוּ אֳנִיּ֣וֹת תַּרְשִׁ֑ישׁ כִּ֥י שֻׁדַּ֖ד מָעֻזְּכֶֽן׃וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וְנִשְׁכַּ֤חַת צֹר֙ שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֔ה כִּימֵ֖י מֶ֣לֶךְ אֶחָ֑ד מִקֵּ֞ץ שִׁבְעִ֤ים שָׁנָה֙ יִהְיֶ֣ה לְצֹ֔ר כְּשִׁירַ֖ת הַזּוֹנָֽה׃קְחִ֥י כִנּ֛וֹר סֹ֥בִּי עִ֖יר זוֹנָ֣ה נִשְׁכָּחָ֑ה הֵיטִ֤יבִי נַגֵּן֙ הַרְבִּי־שִׁ֔יר לְמַ֖עַן תִּזָּכֵֽרִי׃וְהָיָ֞ה מִקֵּ֣ץ ׀ שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֗ה יִפְקֹ֤ד יְהוָה֙ אֶת־צֹ֔ר וְשָׁבָ֖ה לְאֶתְנַנָּ֑ה וְזָֽנְתָ֛ה אֶת־כָּל־מַמְלְכ֥וֹת הָאָ֖רֶץ עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃וְהָיָ֨ה סַחְרָ֜הּ וְאֶתְנַנָּ֗הּ קֹ֚דֶשׁ לַֽיהוָ֔ה לֹ֥א יֵֽאָצֵ֖ר וְלֹ֣א יֵֽחָסֵ֑ן כִּ֣י לַיֹּשְׁבִ֞ים לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ יִֽהְיֶ֣ה סַחְרָ֔הּ לֶאֱכֹ֥ל לְשָׂבְעָ֖ה וְלִמְכַסֶּ֥ה עָתִֽיק׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
משא צור. צור היא על הים ונבוכדנצר תפשה:כי שדד כל בית. בצור שלא יבא שום סוחר:מארת כתים. אפילו מארץ כתים שהיא רחוקה נגלה להם זה השוד, והזכיר כתים בעבור האניות, והעד וצים מיד כתים (במדבר כ"ד כ"ד):דמו [ישבי אי]. רמז לצור אף על פי שהיתה מלאה מסוחרי צידון, גם היא על הים, והעד וירכתו על צידון (בראשית מ"ט י"ג):ובמים רבים וגו'. הסוחרים היו מביאים לצור זרע מי שיחור, ותבאותה היה קציר יאור מצרים:ותהי סחר גוים. שם , ויחסר מלת בעלת כמו וחסרון לא יוכל להמנות (קהלת' א' ט"ו):בושי. כי אמר ים. זה הוא התקיף בכל הים, והטעם על צור כאילו לא היה באי צור עם, וזה טעם לא חלתי:כאשר. נשמע שוד מצרים ויתחלל השומע כן יחילו כשמע צור:עברו תרשישה. בה"א, כמו אל תרשיש:יושבי [אי]. כל אי:הזאת. היא צור שהיתה עליזה לכם כטעם משוש לכל הארץ (תהלים מ"ח ג'), והנה היא קדומה, ואיך עתה הלכה בשביה לרחוק:מי. המעטירה. שהייתה עטרת לאיים:כנעניה. כמו סוחריה כמו כנען בידו (הושע י"ב ח'):יי. השם שהוא מלך צבאות יעץ זאת:עברי. אל ארצך בת תרשיש והטעם ברחי אל מקומך מהרה כרוץ היאור, או עברי ארצך כמעבר היאור:אין מזח. כמו ולמזח תמיד יחגרה (תהלים ק"ט י"ט), דמות אזור מחזק החלצים:ידו [נטה]. השם והטעם מכה:מעוזניה. רמז לצור, והנו"ן תחת בלוע הדגש, גם כנען סוחר, ויש אומרים כי תחסר מלת ארחת כנען, בעבור מעוזניה שהוא לשון נקבה:ויאמר. השם:המעשקה. הטעם כי הון סוחריה ילקח בצור:וטעם כתים, לכי אל כתים לסחור:הן וגו'. הנה ארץ כשדים, והטעם על יושביה:זה העם. שהוא עם כשדים:לא היה. כמוהו, וכמוהו לא היה פחד (תהלים נ"ג ו'), ויש אומרים מי יתן ולא היה כי הנה ממלכת אשור יסדה. הטעם שהושימה והיתה נוה לציים, הם החיות שהם בארץ:[הקימו בחוניו]. אף על פי שאשור הקימו המקימים בחוניו להלחם כמו עופל ובוחן (ישעיהו ל"ב י"ד), והוא בנין גבוה, והנכון שוי"ו בחוניו שב אל עם כשדים, כאשר הקים בחוניו - עוררו, פועל יוצא כאילו הבחונים עוררו הארמונים עד שהתעררו - שמה למפלה:הלילו אניות תרשיש. ההולכת בסחורה אל צור:והיה. ונשכחת צור. כמו ונשכחה, וכמוהו ושבת לנשיא (יחזקאל מ"ו י"ז):מלך אחד. הטעם מלכות נבוכדנצר ובנו ובן בנו, כי כאחד יחשבו:כשירת הזונה. יהיה לה דיבור ומעשה:קחי וגו'. כי הזונה הנשכחה תסובב העיר והיא מנגנת אולי תזכר, וכן צור תשלח ספרים אל כל סביבותיה אולי יבאו הסוחרים אליה כאשר בראשונה:והיה. הטעם, בגעת זה הזמן:ושבה לאתננה. כמו אתנן זונה (דברים כ"ג י"ט) דמים על הזנות:וזנתה את כל ממלכות. הטעם שיבואו אליה לסחורה:והיה וגו'. מאשר תרויח תקדיש ממנו לשם:לא. יושם באוצר ולא במקום חוסן:כי ליושבים לפני יי. הם גלות ירושלם בשובם בימי כורש:לאכל לשבעה. הגולה תשבע:ולמכסה. מכסה:עתיק. תקיף כמו יצא עתק מפיכם (שמואל א' ב' ג'):ויש שואלים והלא התורה אסרה אתנן זונה (דברים כ"ג י"ט) ואיך אמר הנביא כי אתנן צור הזונה יהיה קודש, התשובה הכתוב בתורה הוא האמת וזה שאמר הנביא הוא על דרך משל ואיננה זונה כלל:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך